עשר מילים שפשוט אי אפשר לתרגם לאנגלית

(ולמה בעצם?)

מאת: רינה זנה

כל מתרגם/ת מכירים את זה...המילים הללו, שלא משנה מה ואיך, ולא משנה כמה ינסו, לא ניתן לתרגם את המשמעות שלהן לאנגלית בצורה שהיא... פשוט... מדויקת!

כל שפה היא שונה וייחודית, ולכל שפה ניואנסים, דקויות, מסורות ודיאלקטים. הייחודיות הזאת לא תמיד קלה להעברה ולהמרה, ומעניין מאוד לבחון את הסיבות והמקורות לכך.

להלן עשר מילים מהשפה העברית, אשר לא ניתן לתרגם לאנגלית בצורה מדויקת.

אז מה בכל זאת עושים? התשובה בסוף.

1. הלוואי

מגיעה אלינו במקור מהשפה הארמית, ומהווה צורה מיודעת של המילה "לו" (ולוואי). המילה "הלוואי" מביעה משאלת לב, רצון עמוק שיהא כן.

ובכן, איך נתרגם את המילה הזאת לאנגלית?

"זכית במיליון דולר!" "הלוואי!". בצורה המילולית ביותר, ניתן לומר באנלית, I wish, ואולם, המשמעות אינה זהה למילה הלוואי, שכן אין במילה הזאת פועל או התייחסות אישית של הדובר. הביטוי if only יכול גם לסייע כאן, ואולם, גם הוא לא מדויק, שכן הוא מביא קונוטציה שלילית למשאלה, מין תחושה שמדובר על משאלת לב שלא עתידה להתגשם.

אם כך, התרגומים ה"מילוליים" ביותר, אינם מדויקים. על אף עושרה של השפה האנגלית, אנו נתקלים כאן דווקא במחסור.

2. מתרגש / התרגש / התרגשתי / להתרגש

שורש הפועל הוא כמובן ר.ג.ש, והוא בא לבטא איזו שהיא תחושה. ואולם, שימו לב: קיים פועל שמתאר הרגשת רגש- הרגיש, הרגישה, להרגיש. אם כך, מה ההבדל? במה שונה הרגש עם הת', לזה שבלעדיה?... ההתרגשות היא רגש מאוד מסוים, ולא כל סוג אפשרי של רגש. למרות זאת, הרגש הזה יכול לבטא קשת של תחושות, מהתרגשות במובן של ציפייה, ועד התרגשות במובן של שמחה מהולה בעצב (דבר שנוגע ללב). ובאנגלית? Excited יציין רק את תחושת הציפייה, התרגשות לקראת משהו שעתיד לקרות ושאנו חפצים שכבר יתרחש. לעומתו, moved מתאר לנו את הרגש הנגוע בעצב, הנוגע בנימי נפשנו כאשר משהו אנושי ומחמם-לב מתרחש. אז באיזה מן השניים נשתמש כאשר אנחנו ממירים את המילה לאנגלית? המילה overcome עשויה לסייע כאן, ואולם, היא יכולה להיאמר בהתייחסות שלילית או חיובית, ודומה יותר ל"הצפה" רגשית בעברית, כך שגם היא איננה מדויקת.

3. בתאבון!

מדובר על איחול שאנחנו מבטאים בשעת אכילה, בו אנחנו מביעים רצון שהסועד ייהנה ממזונו, ויאכל לתאבון. לעומת שפות כגון הצרפתית (bon appetite), דווקא האנגלית חסרה פה את הביטוי המדויק. הגיוני לאחל לסועד, enjoy, כלומר, תיהנה. אך אין התייחסות לעניין התאבון. אולי באנגלית לא אוכלים לתאבון, ואוכלים רק לשם ההנאה? מובן שיש כאם איזה שהוא עניין תרבותי סביב האכילה.

4. להתחדש / תתחדש/י

באופן דומה למילה הקודמת, גם כאן מדובר באיחול שאנחנו מביעים כלפי מישהו, והפעם כלפי מי שרכש פריט חדש. מה בעצם המשמעות שלו? הרי ברור שאם מישהו רכש משהו חדש, הוא התחדש... נראה שהציון מהווה איזה שהוא איחול סטייל "מברוק!". האיחול הזה עשוי אולי להזכיר את סגנון האיחולים מרוסית, בו מאחלים באמצעות האירוע. כך למשל, С днем ​​рождения (S dnem ​​rozhdeniya), אשר משמעו "יום הולדת שמח!" במשמעותו המילולית הוא "עם יום ההולדת-" כלומר, "בשם יום ההולדת, אני מאחל...." אולי בשם הקניה, אנחנו מאחלים כל טוב?ובכל זאת, אם תרכשו פריט חדש בחנות בארה"ב, סביר שהמוכר/ת יאחלו לכם בסיום הרכישה יום נעים, או תודה לכם על קנייתכם. הם בד"כ ישאלו אם מצאתם את כל מה שחיפשתם, כלומר מאוד יתמקד בחוויית השירות ובאספקטים שלהם כמוכרים. לעומת זאת, בעברית, המיקוד הוא בחוויית הקונה. הם התחדשו, להם מגיעים האיחולים.

5. פניה / פניתי / פנה

הכוונה כאן לא לפנייה פיזית בה זזים ימינה או שמאלה, אלא פניה במובן של דיבור אל מישהו. כמובן, אין צורך לפנות פיזית אל מישהו על מנת לדבר אתו. יש אפשרות לפנות טלפונית, אונליין, ועוד. אבל, איך נפנה באנגלית? אם נשתמש בapproach, אזי אנחנו מתייחסים רק לפניה פיזית, ממשית. ומה אם פניתי לשירות הלקוחות בטלפון? אי אפשר לפנות באנגלית? מוזר, שירות הלקוחות בארץ דווקא ידוע לשמצה, ובארה"ב למשל ידוע באדיבותו ונכונותו לעזור. אז איך פונים שם?

6. מסגרת (מסגרת לימודית, למשל). "שמתי את הילד במסגרת", "במסגרת לימודיי..." ובאנגלית? Framework תתרגם את המילה באופן מילולי, ואולם אין קשר של ממש בינה לבין מה שאנחנו מנסים לבטא. אולי system? כאן מדובר במערכת... צורת ההתייחסות כאן לאיזה שהוא גוף או אוסף של גופים, ודווקא בצורה של מסגרת, הוא מעניין. נראה שבעברית יש לנו צורך הרבה יותר גדול להיכנס לתוך גבולות מסוימים וברורים, ובאנגלית כבר מזמן פרצו אותם.. ההתייחסות באנגלית הרבה יותר ספציפית. כל מסגרת תתואר בפני עצמה, ולא כרשת רחבה. אולי בשל עושר השפה, ההתייחסות הרבה יותר ספציפית.

7. לשתוק / שתק / שתקתי...

באופן מעניין, הפועל הזה מבטא פעולה של אי-עשייה. הפעולה שאנחנו עושים כאן, היא הימנעות מפעולה. כדי לבטא את זה באנגלית, נצטרך להשתמש במילת שלילה. "I didn't say nothing", או "I remained silent" וכדומה. מעניין מאוד, שבעברית, אפשר ממש פיזית לעשות כלום. כנראה שזה כישרון מיוחד שלנו, ופעולה ייחודית לנו. אנחנו מאסטרים של לפעול בלא לפעול.

8. במעמד...

"הנכם מוזמנים לפתיחה החגיגית של הפארק העירוני במעמד ראש העיר." יופי, נגיע. ואם נרצה להזמין אותו באנגלית? הכוונה כאן היא לנוכחות הפיזית של ראש העיר. כלומר... in the presence of ? זה מבטא את נוכחותו, אך לא מדגיש מאופן מובהק מספיק את העובדה שיש כאן עניין של כבוד, של "מעמד" גבוה. המעמד כאן משחק בדו משמעות, שכן הוא מציין את הנוכחות של האדם, אך גם מציין את היותו בעל מעמד משמעותי, ולכן הנוכחות שלו משמעותית וחשובה. יכול להיות שבעברית אנחנו מכבדים יותר את המעמד?

9. דווקא

מדובר כאן על עשיית מעשה כלשהו שלא מתוך מטרה אישית או פרקטית, אלא פשוט על מנת לעשות את המעשה. לא אכלתי את חתיכת העוגה האחרונה כי הייתי רעבה, אכלתי אותה כדי לעשות לך דווקא. כמו כן, נשתמש במילה כדי להבהיר נקודה שאולי לא חשבנו שהיא נכונה. "זה דווקא ממש טעים...." ולא חשבנו שיהיה כך. לרוע המזל, מילה כמו דווקא פשוט לא נמצאת בלקסיקון השפה האנגלית, בשום דיאלקט. באנגלית לא עושים דווקא. תמיד יש סיבה. אמנם, קיים שימוש במילה spite, למשל You did that just to spite me, כלומר עשית זאת רק כדי לעשות הפוך ממה שאמרתי. ועדיין, המשמעות המתחצפת העמוקה של דווקא, לא מועברת כאן, וכמו כן, spite נושא משמעות הרבה יותר מרושעת וזדונית.

10. חוצפה

אי אפשר לסיים רשימה של מילים עבריות בלבד ללא הקלאסיקה העל-זמנית הזאת. מדובר בתכונה שהיא ייחודית ביותר לדוברי העברית. המילה במקורה הגיעה מהארמית, עברה דרך היידיש (ולכן נפוצה במגזרים דוברי יידיש בצורה מעט שונה- "מחוצף", למשל) ולבסוף עברה התאמה להטיה עברית מודרנית יותר (סיומת -ן,-נית).

Rude? הרי הוא גס-רוח. ל"חוצפה" יש מין טוויסט, עוקץ, שקשה למצוא בתיאור של התנהגות ותכונות באנגלית. לא בכדימקובל לומר chutzpa, שכן המילה כבר הפכה מובנת בזכות עצמה, וללא צורך בתרגום. אין ספק, דוברי העברית (והארמית, והיידיש) בהחלט ניחנים בתכונה הזאת, and proud of it!

אז מה עושים?

בהינתן כל אלה, מה יעשה מתרגם שייתקל במילים הללו, או באחרות שאינן מיתרגמות, בטקסטים? ובכן, שם המשחק כאן הוא קונטקסט, הקשר. מילה לא מגיעה בפני עצמה. היא תמיד תגיע בהקשר רחב יותר, עם רקע ומשמעות נרחבת. ההתייחסות לתרגום תהיה כמובן בהתייחס לכל הרקע הזה. גם בהיעדר תרגום מדויק, מתרגם ייצמד ככל יכולתו למשמעות ולהקשר הרחב, כדי לתת מענה תרגומי למשמעות שרוצה המחבר להעביר. כך, גם אם המילה איננה מדויקת, היא עדיין תעביר את המסר.

חישבו למשל על ספר הילדים, "מיץ פטל". נאמר שבטקסט מסוים לתרגום, נתקל המתרגם באזכור של הספר הזה. כיצד יתרגם אותו? השאלה כאן היא, מה המשמעות של השם / המילה במובנה הרחב?מה ההקשר שלה? האם הספר הוזכר כדי לציין ספר ילדים באופן כללי?האם הוא הוזכר כדי לציין קלאסיקה? כדי לציין ספר ילדים העוסק בחיות? בנושא מסוים? את כל אלו לוקח המתרגם בחשבון, ועם כל המטען הזה הוא יחפש את המילה באנגלית שקרובה יותר לנתינת מענה לכל הדרישות. באופן זה, מתרגם אנושי שונה מאוד מתרגום מכונה. לא רק שמתרגם ייקח בחשבון את כל המשפט, הפסקה, העמוד, הוא גם ייקח בחשבון הקשרים תרבותיים, לשוניים, וניואנסים שאינם ידועים לכל, ויתרגם כאשר לנגד עיניו עומדות שתי מטרות: 1. למצוא את המילה שתבטא את זו המקורית בצורה המדויקת ביותר. 2. למצוא את המילה שתבטא את המשמעות של מילת המקור בצורה המדויקת ביותר. את שני התנאים הללו ינסה המתרגם לקיים במקביל.

ולסיכום

זכורה לי סצנה מסרט שראיתי פעם, בו מופיעה דמותו של השטן וזוג קרניים לראשו. לאחר מכן, כאשר דמות מסוימת מתייחסת לדמות השטן, הוא מתאר אותה כ horny-, ומסמן באצבעותיו על ראשו, כמו יוצר לעצמו קרניים. למרות כל זה, התרגום לעברית תרגם את המילה horny כ"חרמן". נכון, בעגה מסוימת זו מילה לגיטימית, אך הדמות ממש מסמנת קרניים לראשה, ואי ההתייחסות לסיטואציה זועק לשמיים.

טקסט אף פעם לא יכול להיות מנותק מהמציאות, מההקשרים, מההיסטוריה והתרבות בה הוא נכתב. הייחודיות של המתרגם/ת, והאתגר שלו/ה, הם בהבנת כל הרקע הזה, ובתרגום הטקסט תוך התייחסות ויישום שלהם, ותוך העברת אותו הקשר ומשמעות לקהל היעד, שלא חש בהבדל ומבין את הטקסט כאילו נכתב ממש עבורו, בשפה ובהקשר שלו.

!בואו נתרגם ביחד