מה ההבדל בין עריכה לשונית לבין עריכה ספרותית?

מה ההבדל? האם באמת צריך את שניהם? מדוע יש שתי נשות מקצוע שונות לכך (כן, כן, יש גם אנשי מקצוע, אבל אני אישה אז משתמשת בלשון נשים)? למה פשוט לא לתת לאותה אשת מקצוע לבצע את שתי הפעולות?

אז כדי לענות על כל השאלות האלה, חשוב שנבדיל בין שני סוגי העריכה.

לאחר מכן אסביר גם מדוע הספר המתורגם שלכן לא זקוק לעריכה ספרותית אלא רק לעריכה לשונית.

מהי עריכה ספרותית?

עריכה ספרותית עוסקת בתוכן של היצירה שלכן. בשלב זה, יהיה נכון להיכנס למהות של הטקסט ולשאול שאלות הנוגעות להתפתחות העלילה. לדיאלוג של הדמויות, להבין האם יש רצף הגיוני, האם ההתפחתות העלילתית ברורה לקוראים שלנו.

יש הרבה בעיות עלילתיות שעלולות לצוף וצריכות להיפתר בשלב הזה. למשל, למה הדמות הזו, שהיא כביכול ילד בן 5, מדברת כמו אישה בת 50 (שהיא בעצם הסופרת)? או, איך ייתכן שהדמויות בספר אוכלות ארוחת ערב, אבל במשפט הקודם צוין שהן קמו בבוקר? בקיצור, העורכת הספרותית מטפלת בהיגיון של העלילה, במשלב הלשוני, בנרטיב וכן הלאה.

מהי עריכה לשונית?

לפני שנתחיל – הידעתם כי לעורכת לשונית למעשה קוראים עורכת לשון? איך אני יודעת? עורכת לשון תיקנה אותי 😊

עריכה לשונית נעשית, בדרך כלל, לטקסט שכבר עבר עריכת תוכן. כלומר, זה השלב השני. בשלב הזה אנחנו כבר לא עוסקות בעלילה, בדיאלוגים, או בכל אלמנט אחר שעשוי או עלול לשנות את הנרטיב. במה אנחנו כן עוסקות? בתקינות של השפה, ולעיתים גם בהעשרה של השפה.

עורכת לשון תתקן את הפסיקים, אחידות הזמנים (באנגלית לרוב, כי באנגלית יש הרי 16 הטיות שונות ואילו בעברית רק 3), תמחק רווחים כפולים, אותיות מיותרות, שגיאות כתיב או הקלדה שייתכן והצליחו לשרוד גם את עיניכן וגם את העורכת הספרותית, ועוד ועוד. המטרה כאן היא לוודא שהטקסט שמונח בפני הקוראות והקוראים שלכן, יהיה תקני ככל הניתן.

למה צריך שתי נשות מקצוע שונות?

קודם כל, והתשובה הכי ברורה לכך היא: ככל שיותר אנשי ונשות מקצוע יבחנו את הטקסט, כך הוא יהיה יותר מדויק. המטרה פה כמובן היא לא לתת לכל אחד לשנות את הטקסט, אנחנו בכל זאת רוצות לשמר את אחידות היצירה שלנו. המטרה פה היא לשמוע דעות של נשות מקצוע ולשנות בהתאם.

לאחר שעורכת ספרותית ביצעה עבודה מעמיקה בטקסט שלכם, נגסה, טעמה, לעסה, גרסה, בלסה, עד שהיא הגיעה לנקודה בה היא זקוקה לתזונה נטולת הספר שלך, היא לא באמת מסוגלת לראות את הטעויות בו. סביר להניח, שגם לכל עורכת ספרותית, גם המנוסה ביותר, תהיינה טעויות הקלדה ועוד.

אל תתפשרו על הספר שלכן. נתתן לו את כל כולכן. תנו לו שתי נשות מקצוע וכל אחת תבצע את תפקידה בזמנה.

אז למה צריך רק עריכה לשונית לתרגום ולא עריכה ספרותית?

כשאנחנו מתרגמות ספר, אלא אם מדובר בתהליך מיוחד שהוסכם עליו מראש אנחנו לא מטפלות בבעיות בעלילה. כלומר, אלה דברים שצריכים להיעשות בשפת המקור. לא ניתן למעשה לפתור את הבעיות האלה בשלב הזה, כי אנחנו עוסקות בעבודה המורכבת של העברת הספר לשפה אחרת – האם באמת נכון לספר שלכן שעכשיו גם נטפל בו ברמה העלילתית? זה כנראה רק יפגע באיכות הטקסט.

את העריכה הלשונית אנחנו למעשה עושות לטקסט המתורגם. כדי לבדוק את תקינות האנגלית, את הפסיקים (שיש להם חוקים אחרים באנגלית), את הרווחים, שגיאות הכתיב, אחידות הזמנים וכן הלאה.

האם מתרגמת יכולה גם לערוך לשונית את הטקסט שהיא עצמה תירגמה?

עדיף שלא.

אבל חכו, זה כבר נושא אחר. לפוסט אחר. למגבעת אחרת...