אבודים בתרגום: למה תרגום מקצועי דורש התאמה תרבותית, לא רק דיוק לשוני

או: תרגום טוב הוא לאו דווקא המילה הנכונה, אלא המשמעות הנכונה

אתמול קיבלתי מייל מלקוח ותיק שלנו, בו נכתב פשוט: "לטיפולך". על פניו, מייל מתומצת, ענייני, אפילו מקצועי, שלא לדבר על תקין מבחינה דקדוקית. אבל, אם הייתי כותב מייל מקצועי דומה לספק בארה"ב, ובמיוחד בקנדה, סביר להניח שהייתי נתקל בתשובה מאוד נרגזת ואפילו נסערת מצידם. ובצדק.

למה אני מספר לכם את זה? כדי קצת להמחיש שמה שעובד עם קהל ישראלי לאו דווקא עובד בכל העולם, או יותר נכון, לרוב לא מתקבל טוב בשאר העולם – במיוחד באירופה ובצפון אמריקה.

אותה הגישה נכונה גם לתרגום. כאשר אנחנו ניגשים לתרגם טקסט לאנגלית, עלינו לא פעם לקחת בחשבון את הטון ומה נהוג אצל קהל יעד שלנו. לפעמים, לא מספיק לתרגם את המשפט נכון דקדוקית אם המסר לא עובר, או שהוא חסר משמעות לקהל לא-ישראלי – אפילו אם הסופר/ת לא אוהבים את זה.

בסופו של דבר, מטרת התרגום היא שהספר יצליח ויעמוד בפני עצמו כיצירה באנגלית, כאילו נכתב בשפת המקור, ולא רק להגיד "הנה, תרגמתי את הספר שלי".

איך היית אומר...?

אחת השאלות היותר נפוצות שאנחנו מקבלים בתור מתרגמים היא: "איך היית אומר... באנגלית?" לרוב אנחנו מוצאים שלא רק שאי אפשר לתת תשובה "במקום", גם לפעמים יש יותר מתשובה אחת נכונה. דרך אגב, גם "לתת תשובה 'במקום'" מתרגם ל-On the spot – קרוב, אבל לא בדיוק אותו הדבר.

אחת הסיבות לכך שלעיתים אין תרגום אחד מקביל בין שפות היא הדיוק התרבותי. במיוחד כשזה מגיע לסלנג, לשפות שונות יש התפתחות שונה, ומה שמקובל בשפה אחת לאו דווקא מקובל באחרת. למשל, אם בעברית אני אשאל "מה נסגר?" התרגום "What’s closed?" גם לא מתאים וגם חסר משמעות. כן, הוא נכון מבחינה דקדוקית על משקל What’s up?, אבל הוא סתום. אני כן אתרגם "What’s the matter with you?" או "What the hell happened?", או אפילו "What’s wrong (/with you)?" – למה כל כך הרבה אפשרויות על אותה שאלה פשוטה? כי זה תלוי סיטואציה: מאוד תלוי מי אמר למי, מתי ובקשר למה.

לרוב, כאשר מתרגמים טקסט משפה אחת לשנייה, ובמיוחד כאשר מתרגמים מונולוגים, השאלה העיקרית שצריכה להנחות אותנו היא מה זה עושה לקורא? המטרה שלנו היא להעביר את אותה התחושה, רגש או סיטואציה שהסופר ניסה להעביר בטקסט המקורי – בין אם הוא בעברית או באנגלית (או בכל שפה אחרת, לצורך העניין).

חומר מקומי

חלק גדול מתרגום טוב הוא גם לדעת מתי ואיפה לעשות לוקליזציה לטקסט. לוקליזציה היא פעולה שבה מחליפים פרטים או שמות כדי להתאים לקהל היעד. תפקידו של תהליך הלוקליזציה הוא בעצם להנגיש את החומר לקהל בשפת היעד, כדי שיהיה לו יותר קל להתחבר לספר, גם אם הוא במהותו "לא מכאן".

למשל, בספרים רבים סופרים בוחרים לצטט שירים מקומיים, שבדרך כלל אין להם משמעות לקהל לא-מקומי, וכאן הלוקליזציה באה להחליף את הטקסט בשיר בעל משמעות דומה בשפת המקור. דוגמא אחרת, למשל, אם כתוב שעבדת בתור נער ב"בורגר ראנץ'", אף אחד לא יבין מה זה מחוץ לישראל, ועל כן אולי עדיף לכתוב "McDonald’s" או סתם “hamburger chain”, תלוי עד כמה זה הכרחי לטקסט.

דוגמא נפוצה נוספת היא חריזה או משחקי מילים. כאשר נותנים שמות לדמויות בעברית בעזרת הישנות צלילים (אליטרציה), כמו "יובל המבולבל", נהוג לעשות זאת בסוף המילה: בל-בל. בעוד שבאנגלית יותר נהוג שהאליטרציה תיושם בתחילת המילה, באותיות הראשונות, כמו Bugs Bunny, B-B. מקרים אלו כמובן מצריכים מהמתרגם לא מעט יצירתיות, כדי גם לשמור על "כוונת המשורר" וגם לא לפגום ברוח הדברים.

לא כוס התה שלי

לרוב, האתגרים הגדולים ביותר באים לידי ביטוי בפתגמים השגורים, בין אם בעברית או באנגלית. כמו, למשל, הביטוי "לא כוס התה שלי". מבחינה דקדוקית, אין בו שום בעיה, הוא משפט תקני, אבל משהו לא "יושב טוב". למה? כי זה תרגום מילולי של It’s not my cup of tea. במקרה כזה אפשר לתרגם "זה לא הקטע שלי" או "זה פחות מתאים לי"... שוב, ישנן עוד אפשרויות רבות.

כן אומר, במאמר מוסגר, יש הרבה ביטויים בעברית שהמקור שלהם הוא מאנגלית, או ששני הפתגמים לקוחים מאותו מקור ועל כן הם כמעט זהים בשתי השפות. על כך לפעמים לקוחות אומרים, "למה תרגמת מילולית? זה גם אני יכול לעשות." נכון. כי הביטוי הוא זהה. כמו למשל "לשבור את הקרח" – The break the ice. או’ "לא בוכים על חלב שנשפך" – Don’t cry over spilled milk, ועוד ועוד.

דוגמא נוספת היא לשון פניה לאנשים שונים או בטקסטים מסוימים, רשמיות או חוסר-רשמיות. כמו בדוגמה בתחילת המאמר, גם בעברית וגם באנגלית, לא נכתוב לחבר כמו שנכתוב לעמית מהעבודה או ללקוח/ספק. בחירה לא נכונה של מילים יכולה ליצור את הרושם הלא נכון, גם בתרגום.

קונטקסט הוא הכל

בחירת המילים הנכונות משפיעה לא רק על איכות התרגום, אלא יכולה גם לעשות הבדל משמעותי כשזה מגיע לכוונה, במיוחד כשמדובר בטקסטים מקצועיים. בתחומים כמו שיווק או פרסום, התרגום לא יכול להיות "רק" נכון לשונית, הוא חייב להיות תרבותי.

אם נחזור שנייה למקדונלד'ס, הסלוגן שלהם באנגלית הוא "I’m loving it" (שהוא בעייתי דקדוקית בפני עצמו, אבל זה כבר חומר למאמר אחר). כאשר הם הגיעו לארץ הם לא תירגמו אותו מילה במילה ל"אני אוהב על זה", אלא שינו קצת ל"כמו שאני אוהב". מבלי להיכנס יותר מדי לשיווק, זה מעביר את אותו המסר שקושר את המוכר והאהוב שהם מנסים לייצר, אך בדרך קצת שונה.

חוסר דיוק תרבותי יכול גם לגרום לנזקים, כמו למשל במקרה של תרגום משפטי. לביטויים משפטיים מסוימים יש תרגומים מעט אחרים, ומתרגם מקצועי צריך לדעת ולהכיר אותם היטב. למשל "ייפויי כוח מתמשך" נקרא באנגלית “Enduring Power of Attorney” – דומה, אבל לא אותו הדבר. לעומת זאת ה"צדדים" בחוזה הם “parties”, ממש מסיבה... אלא כמובן דוגמאות בסיסיות. ככל שמורכבות הטקסט עולה, כך צריך מתרגם עם יותר ניסיון ויותר הבנה, one who swims in the material.

הצעה מוגבלת

בעוד שתרגום מילולי יכול להיות נכון דקדוקית, הוא בדרך כלל לא התרגום ה"נכון". כמו ש"Limited Offer" לא יהיה "הצעה מוגבלת", כך גם "כתמול שלשום" לא יהיה "As yesterday, the day before". תרגום מקצועי ואיכותי דורש לא רק ידע, אלא גם יצירתיות וניסיון – וזה הערך המוסף שאנחנו מביאים לעבודה שלנו.

ישנם סופרים שחווים התנגדות לשינויים שכאלה, מאחר והם מרגישים שהמילים שלהן חשובות והם בחרו אותן בקפידה. ברור לנו שתהליך כתיבת ספר הוא תהליך אישי, ארוך, ולרוב גם לא קל, ואנחנו יודעים כמה מחשבה ואנרגיה השקעתם ביצירה שלכם. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו משקיעים כל-כך הרבה מחשבה ואנרגיה בתרגום הספר שלכם, כדי שתקבלו את התרגום הטוב ביותר, בסטנדרט הגבוהה ביותר.

אייל מיכאלי, מתרגם בעל 15 שנות ניסיון בתחומי היסטוריה, ספרות ומשפט.