תרגום ספר ילדים: כל מה שרציתם לדעת - חלק 1

"אבל האם את יכולה לתרגם את זה?" שאלה אותי סופרת שפנתה אלי לראשונה. השאלה די בלבלה אותי. "למה הכוונה?" שאלתי אותה חזרה. "כלומר, את יכולה לתרגם את זה עם החרוזים? ושגם

המשמעות תישמר, אבל שזה לא ישמע מוזר…?" 

הבנתי בין השורות שהיא ניסתה לתרגם את ספר הילדים שלה עם בינה מלאכותית. רק העניין הוא - שבכל הנוגע לספרי ילדים, ובייחוד לחריזה, לבינה מלאכותית אין הבנה של מצלול, מקצב, או אפילו של חריזה כפי שהיא נשמעת במבטאים שונים! תופתעו לשמוע שמילים שחורזות אצל הבריטים לא בהכרח חורזות כשנקראים במבטא אמריקאי. אבל אני סוטה מהנושא. 

אז מה צריך לדעת כשפונים לתרגם את ספר הילדים שלכם? אילו שאלות חשוב לשאול? ואיך זה בעצם נראה? כמו כן, האם ישנם גם ספרי ילדים לא מחורזים? (וודאי!) והאם גם שם יש צורך בתרגום מסוג שונה? 

מה הופך תרגום ספרי ילדים לשונה? 

אחד ההבדלים המרכזיים בתרגום ספרי ילדים הוא ההבנה שלא מספיק לתרגם נכון - צריך לתרגם למשלב הנכון. כלומר, לא רק לבחור מילים נכונות דקדוקית, אלא כאלה שנשמעות טבעיות ושגורות בפי ילדים דוברי אנגלית. מילים וביטויים שהם מכירים ונשמעים כמו חלק מעולם התוכן שלהם. לכן, כל מילה נבחנת לא רק לפי משמעותה, אלא גם לפי השאלה: האם ילד באמת ישתמש בה? האם הוא יבין אותה? האם היא מרגישה לו “אמיתית”? זה המקום שבו תרגום הופך מעבודה טכנית לעבודה שמבוססת על הבנה עמוקה של קהל היעד.

ולעיתים, זה הרבה יותר מורכב מרק לתרגם את המילים עצמן. זה אומר לעצור ולשאול האם מונח מסוים בכלל קיים או בשימוש בתרבות שאליה אנחנו מתרגמים. למשל, בעברית יש הבחנה ברורה בין “מורה” ל“גננת”, אבל באנגלית שניהם נקראים teacher. 

זו לא רק שאלה של אוצר מילים, אלא של עולם מושגים. אלו דברים שלא תמיד מופיעים במילון, ושאי אפשר ללמוד רק מתוך השפה עצמה. הם מגיעים מתוך היכרות אמיתית עם התרבות, עם הדרך שבה ילדים מדברים וחווים את העולם, וזה רק אחד הדברים שהופכים תרגום ספרי ילדים למשימה כל כך שונה ומורכבת. 

שפה פשוטה היא לא שפה שטוחה 

אחת הטעויות הנפוצות בתרגום ספרי ילדים היא ההנחה ששפה פשוטה היא שפה "קלה" ועל כן, כמובן שכל אחד יכול לתרגם ספר ילדים. בפועל, ההפך הוא הנכון. פשטות דורשת דיוק. כשאין מקום למשפטים מורכבים או להסברים ארוכים, כל מילה צריכה להיבחר בקפידה. 

סיבה נוספת לבחירה הקפדנית של כל מילה ומילה היא שספרי ילדים נקראים - הם מוקראים. ולכן, מעבר למשמעות, יש חשיבות עצומה גם לניגון של הטקסט. איך המשפט נשמע בקול רם? האם הוא זורם? האם יש בו קצב טבעי שנעים להורה לקרוא שוב ושוב? האם שימוש במילה כזו או אחרת נותן את הדגש הנכון כדי שהמשמעות תעבור בעת ההקראה? 

תרגום טוב צריך לקחת בחשבון גם את האוזן, לא רק את העין. בחירת המילים המילים צריכה להיות מדויקת בכל כך הרבה דרכים - וכולן מובילות למתרגם או מתרגמת מקצועיים :) 

חרוזים, משחקי מילים… והסיוט שביניהם 

האם ידעתם שבאנגלית, מכיוון שכמובן שיש מבטאים רבים ושונים, צמד מילים שיקרא על ידי אמריקאי ישמע כמו חרוז, אבל אותו הצמד לא יקרא כחרוז על ידי קורא בריטי. למשל, במבטא אמריקאי doll ו - ball הם חרוז, אך באנגלית בריטית הצלילים שונים לחלוטין. ואם זה נשמע לכם מבלבל - זוהי רק ההתחלה מה שנקרא. ישנן מילים שלא נראות בכלל כמו חרוז - אך הן לגמרי חורזות כמו word ו - heard, וכמו fern ו - burn. אלו רק חלק מהניואנסים שמתרגם (או מתרגמת) טובים אמורים להכיר. 

כמו כן, כשחשוב לנו לייצר טקסט עם חריזה טובה, אנחנו תמיד תוהים עד כמה חשוב שניצמד לטקסט המקורי. ובכן, בתרגום ספר ילדים, המהות צריכה להישמר מעל הכל. ולכן, תפקיד המתרגם הוא לחרוז נכון בשפת היעד (אנגלית במקרה שלנו), אך עדיין לשמור על המשמעות. זו משימה מורכבת לעיתים, שלטעמי, היא ממש בגדר כתיבה מחדש של הספר! 

יש כאן עוד שיקולים רבים. כמו מצלול, ניגון, מקצב, גיל קהל היעד, מנעד אוצר המילים שאנחנו יכולים להשתמש בו - ועוד ועוד. חשוב לציין כאן, שמתרגם טוב יודע גם מתי לוותר. חלילה לא למסור את הטקסט חזרה! אלא מתי רצוי להתרחק מהטקסט המקורי ולחשוב על פיתרון חדש, משחק מילים או רעיון שלא הופיע במקור, אבל מצליח להעביר את אותה התחושה לקוראים. 

אז איך עושים את זה נכון? 

תרגום טוב של ספר ילדים דורש הרבה יותר מידע בשתי שפות. הוא דורש להבין ממש איך ילדים מדברים, איך הורים מקריאים, ואיך תרבות שלמה נשמעת כשהיא עוברת לשפה אחרת. המטרה היא לא רק “לתרגם את הסיפור”, אלא ליצור חוויית קריאה שתעבוד בצורה טבעית. 

לכן, תרגום ספרי ילדים טוב מבוסס על שלושה דברים מרכזיים: התאמה, יצירתיות והבנה תרבותית. התאמה לקהל היעד, לגיל, למשלב ולקצב הקריאה. יצירתיות שמאפשרת לפתור בעיות שאין להן פתרון מילולי פשוט, במיוחד כשמדובר בחרוזים, בדיחות ומשחקי מילים. והבנה תרבותית, שמאפשרת לזהות מתי משהו יעבוד מצוין בעברית - אבל פשוט לא יובן באותה צורה באנגלית.

בסופו של דבר, המטרה היא שהילד שקורא את הספר באנגלית (או שמקריאים לו) ירגיש שהוא נכתב עבורו מלכתחילה. שהטקסט יישמע טבעי, זורם וחי. כשזה עובד נכון, הקוראים בכלל לא חושבים על התרגום… הם פשוט נשאבים לתוך הסיפור.