רשימת מכולת: מה כל עסק צריך לבדוק לפני שהוא פונה לקהל בינלאומי

עסקים רבים משקיעים הרבה משאבים בתרגום האתר שלהם משפה אחת לשנייה, מבלי לקחת בחשבון את קהל היעד שלהם. המשתמשים בקהל היעד מצפים לראות תוכן, מחירים, תאריכים, תמונות ועוד, התואמים את התרבות והנורמות המקומיות.

בדיוק כאן נכנס המושג "לוקליזציה", מלשון "לוקל" – מקומי. לא מספיק רק לשנות את השפה מאחת לשנייה, לשנות את הכיוון של הטקסט (חשוב) או את גופן, צריך גם להמיר את המושגים, את המחירים (אם יש) ואת סגנון הכתיבה.

במאמר הבא אנסה לדייק מה כל עסק צריך לעשות (ובעיקר לא לעשות) כאשר הוא רוצה לתרגם את האתר שלו למדינה אחרת, בעיקר באנגלית, ולספק לכם רשימה - גם אם חלקית - למה לצפות בתהליך.

שמיים וארץ: מה ההבדל בין תרגום ללוקליזציה?

כן, על פניו תרגום ולוקליזציה מאוד דומים: העברת טקסט משפה אחת לשנייה. אבל בפועל, שני התהליכים שונים מאוד זה מזה. אם בתרגום מתמקדים בלהעביר את הטקסט משפה אחת לשנייה, בלוקליזציה חושבים על קהל היעד ואיך לשנות את הטקסט כך שישמע יותר ברור וטבעי.

קחו לדוגמא את המשפט "שלום ותקווה אוהבים בורקס על הבוקר" התרגום הישיר יהיה "Shalom and Tikvah love their bourekas in the morning." בעוד שהמשפט הזה בסדר גמור מבחינה דקדוקית, הוא חסר משמעות לקהל אמריקאי, או רוב האנשים מחוץ לישראל.

במקרה הזה, הלוקליזציה תהיה: "Solomon and Hope love their pastries in the morning." השמות הוחלפו בשמות אמריקאים דומים (תקווה מקרה הזה מתרגם אמיתי באנגלית), והבורקס סתם הפך למאפה. אם רוצים, אפשר לשנות גם את השמות, או להחליף את הבורקס בדונאט, וכו'. המשמעות של המשפט נשארה, אבל עכשיו לקורא אנגלית יהיה הרבה יותר קל להתחבר למשפט מאחר וזה מוכר לו.

זה טכני: הפרטים הקטנים בלוקליזציה

היבט נוסף של לוקליזציה, החשוב לא פחות, הוא פרטים טכניים שמשתנים מתרבות לתרבות, ולאו דווקא תלויי שפה. למשל המרת מחירים, משקלים ודולרים, לדוגמא. לפעמים יש צורך לא רק להמיר את הסכום כמו שהוא משקלים לדולרים, אלא גם להבין מהממוצע בשוק ואילו מחירים לעדכן באתר. זאת כמובן לא העבודה של המתרגם, אבל זה צעד חשוב שצריך לקחת אותו בחשבון כאשר מעלים אתר במדינה אחרת.

פרט טכני נוסף שמשתנה לרוב, במיוחד בשוק הצפון אמריקאי (ארה"ב וקנדה) הוא עניין התאריך. אם אתם מציינים תאריכים באתר שלכם, או מסתמכים על תקופות מסוימות, צריך לקחת בחשבון שכתיבת התאריכים בחלק זה של הכדור שונה מאשר באירופה ובישראל. אם בישראל ה-3 ביוני 2026 הוא 3.6.26, בארה"ב תאריך זה יהיה ה-6 במרץ, מאחר והחודש מופיע לפני היום. חודש/יום/שנה. שלושה חודשים הפרש!

עניין נוסף הוא הצגת השעות. בעוד שבישראל מאוד נפוץ לכתוב שעות בפורמט 24 שעות – למשל 5 אחה"צ יהיה 17:00 – בקנדה מאוד נהוג לרשום את השעות "רגיל" ולהוסיף AM או PM. כך 5 אחה"צ יהיה 5PM. דברים קטנים שיעזרו ללקוחות בקהל היעד שלכם להרגיש יותר בבית.

הוא לא ידע: תוכן ושפה

כחלק מהלוקליזציה לאתר, יש לקחת בחשבון גם את הטון והסגנון של קהל היעד שלכם. בעוד שבארץ עובדים דברים כמו טון פחות רשמי, משחקי מילים, או וסלנג יכול להיות שבשווקים אחרים הדברים הללו ייחשבו כלא-מקצועיים ואפילו מעליבים.

בהמשך להשוואה לתרגום, הרבה סלוגנים לא עוברים תרגום בין שפות, אם בין עברית לאנגלית או ההפך, ולכן אין טעם לתרגם אותם, אלא פשוט צריך להצמיא אותם מחדש. למשל כשחברת קוקה קולה נכנסה לישראל, הם לא תירגמו פשוט את הסלוגן שלהם "Enjoy" ל-"תהנו!" או "לרוויה" (כי אין 'לרוויה' באנגלית, כמו שאין 'בתיאבון'), הם המציאו אותו מחדש: "טעם החיים".

פרט נוסף וחשוב לא פחות היא מושגים ואחידות המושגים לאורך האתר. ישנם לעיתים מושגים שמשתנים ממדינה למדינה, כמו מוסדות אחראיים או עניינים פיננסיים. למשל בישראל יש ביטוח לאומי, דבר שלא קיים בצפון אמריקה. בישראל יש קופות חולים וביטוח בריאות בחסות המדינה, בארה"ב וקנדה זה עובד טיפה אחרת. בהתאם לתוכן, יכול להיות שחלק מהמידע אינו רלוונטי בכלל ורצוי להוריד אותו, מאחר והוא חסר משמעות עבור אנשים מחוץ למדינה.

הציור השבועי לילד: תמונות, צבעים ומה שביניהם

לעיתים אנחנו לא חושבים על דברים שנראים לנו ברורים מאליהם, כמו שימוש בתמונות או צבעים מסוימים בהקשרים תרבותיים. אם בחרנו להציג קהל מסוים או משהו יותר כולל, ייתכן ונצטרך לשנות את התמונות כדי שיתאימו לקהל היעד החדש, או לכלול אוכלוסיות שפשוט לא קיימות בארץ המקור. למשל, אם עוברים לשוק האמריקאי, אולי עדיף להעלות תמונות חדשות הכוללות אוכלוסיות שאין בישראל, כמו אפרו-אמריקאים או היספנים – כדי שכולם ירגישו שרואים אותם.

גם צבעים מסוימים יכולים להתפרש אחרת בתרבויות שונות. למשל, בעוד שביהדות ונצרות נהוג ללבוש שחור באבל, באסלאם נהוג ללבוש לבן בתקופות אבל – גם בסין למשל. אפילו מקדונלדס הגדולה החליטה לשנות את צבעי הסמל שלה בישראל מהאדום-צהוב הקלאסי לירוק-צהוב כדי לשדר יותר בריאות ושינוי תדמתי, אך גם כדי להבדיל את עצמם מהרשת המקומית – בורגר ראנץ' – שגם אימצה את צבעי האדום-צהוב.

אפילו מחוות הברורות לכולנו יכולות להתפרש כפוגעניות בתרבויות אחרות. למשל סימן ה-like המוכר👍 והלכאורה תמים, יכול להתפרש כעלבון צורם. בעוד שבישראל ובצפון אמריקה הוא נחשב לסימן חיובי שאומר שהכל בסדר, בדרום אמריקה זה נחשב למחווה גסה, כמו האצבע המשולשת. ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה. אז לפני שמשתמשים או מראים מחוות מסוימות, אולי עדיף לעשות קצת מחקר תרבותי.

חוויות לקוח

כנ"ל לגבי סיפורי לקוחות (testimonies). לפעמים שפה או חוויה של לקוח מסוים לא תהיה תואמת לשוק אחר. או שהשפה סלנגית מדי, או שהחוויה שמתוארת לא "מדברת" לאדם למדינה ותרבות אחרת. לכן, יש לבחור את ההמלצות או חוויות לקוח שהכי תואמות את השוק החדש, או הכי אוניברסליות, או לחילופין להשיג חוויות לקוח חדשות מלקוחות במדינת היעד.

גם כאשר מודבר בקידומי מכירות או חגים לאומיים, לעיתים נדרשת התאמה כדי לתפוס את קהל היעד החדש שלנו. בעוד שאחד החגים הגדולים ביותר בישראל הוא פסח, המקבילה שלו בצפון אמריקה Easter נחשבת לחג פחות חשוב ובעיקר מאוד דתי. התאריכים היותר חשובים הם למשל Black Friday, בין חג ההודיה לכריסטמס, כריסטמס עצמו,  יום העצמאות האמריקאי, ליל כל הקדושים (Halloween) ועוד.

גם מבצעים לאוכלוסיות ספציפיות יכולים להיות לא רלוונטיים. למשל, מאחר ובישראל שירות הסדיר הוא חובה לכולם, ישנן הרבה תוכניות למתגייסים או למשתחררים. ברוב המדינות בעולם אין גיוס חובה ולכן פלח השוק הזה הרבה יותר קטן. כן יש תוכניות לאנשי שירות ביטחון לשעבר, Veterans, אבל ההתייחסות אליהם היא שונה, בהתאם למדינה.

הנשר נחת

בסופו של דבר, לוקליזציה היא הרבה יותר מתרגום של מילים משפה אחת לשנייה. היא דורשת התאמה של התוכן, השפה, העיצוב והחוויה כולה כך שהאתר ירגיש טבעי ואמין עבור קהל היעד. לעיתים מדובר בשינויים קטנים, אך דווקא הם אלה שעושים את ההבדל.

אין רשימת מכולת אחת שמתאימה לכל עסק או לכל מדינה, אבל ככל שמשקיעים יותר בהבנת התרבות המקומית ובחוויית המשתמש, כך גדלים הסיכויים שהאתר ייצור אמון וידבר אל הלקוחות החדשים בשפה שלהם – גם מעבר למילים עצמן.

לפני שמתרגמים אתר לשוק חדש, כדאי לעצור ולשאול לא רק "איך אומרים את זה באנגלית?", אלא גם "איך היו כותבים את זה אילו האתר היה נבנה מלכתחילה עבור הקהל הזה?". במקרים רבים, השאלה הזאת היא ההבדל בין אתר שרק תורגם לבין אתר שבאמת מצליח להתחבר לקהל החדש.