קורות חיים לשוק האמריקאי: למה תרגום לא מספיק

מצאתם משרה עם חברה מחו"ל, בעיקר מארה"ב או קנדה? אתם עושים רילוקיישן בגלל הבן/בת-זוג וצריכים למצוא עבודה בשוק החדש? החברה שלכם מחפשת איש קשר עם צפון אמריקה? נפלא! תעשו לעצמכם (ולנו) טובה, ואל תתרגמו את הקורות חיים שלכם.

זאת אומרת, תתרגמו אותם (איתנו) אבל לא מילה במילה. כאשר מעבירים קורות חיים משוק לשוק, רצוי לכתוב אותם מחדש עם המונחים והכללים התואמים את השוק החדש. במיוחד כשמדובר בשווקים גדולים כמו צפון אמריקה (ארה"ב וקנדה), אתם טיפה בים מול הרבה מועמדים, ואם הקורות חיים שלכם לא נראים לפחות "משם", אין סיכוי שיסתכלו עליכם בכלל.

במאמר הבא אתן לכם טיפים בסיסיים כאשר מעבירים את קורות החיים שלכם מהשוק הישראלי לשוק הצפון אמריקאי. אנסה גם לענות על כמה שאלות שחוזרות על עצמן ומה מעסיקים בחו"ל מצפים לראות ולא לראות בקורות החיים שלכם כמועמדים חדשים.

התאמה לשוק המקומי

תרגום קורות חיים הוא בעצם פחות תרגום ויותר לוקליזציה – התאמה לשוק המקומי. הקורות חיים נקראים Resume או CV (Curriculum Vite) והם בעצם נותנים למעסיק סקירה של מי אתם ומה נקודות החוזקה שלכם.

שלא כמו בשוק הישראלי, נהוג שקורות החיים מתומצתים יותר. קורות חיים של 2-3 עמודים נחשבים ארוכים מאוד, במיוחד במשרות התחלתיות. ככול שניסיון עולה, כך גם קורות החיים מתארכים, אבל בדרך כלל לא יותר מ-3-4 עמודים גג.

נהוג גם לסדר את קורות החיים קצת אחרת, במיוחד תלוי בסוג המשרה. נהוג גם להכין מספר גירסאות של אותן קורות חיים כדי להתאים למשרות שונות, ולשנות אותן קצת בהתאם. זה לא רק מדגיש את האיכויות שלכם ביחס למשרה, זה גם מראה למגייס את היכולת שלכם להתאים את עצמכם ולהתייחס להגשת קורות החיים ברצינות.

Less is More – פחות מידע אישי ויותר ענייני

סיבה נוספת שקורות החיים הם קצרים יחסית לשוק הישראלי היא שנהוג לכתוב מכתב פנייה למגייס שנקרא cover letter. המכתב הזה בעצם מחזק את היכולות שלכם ביחס למשרה ומדגיש את הניסיון הרלוונטי עבור המשרה, ללא קשר לסדר הכרונולוגי של העבודות בקורות החיים שלכם.

גם בקורות חיים עצמם וגם במכתב האישי, לא נהוג לציין יותר מדי פרטים אישיים. אם בישראל מאוד נהוג לציין גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, כתובת מלאה וכו', בשוק האמריקאי זה נתפס כמשהו מאוד מוזר, מאחר ואלה פרטים מאוד אישיים. נהוג בדר כלל לציין שם מלא, עיר ומדינה (או פרובינציה), מספר טלפון, אימייל – וזהו. פרטים בסיסיים כדי שהמגייס ידע אם זה רלוונטי ואיך ליצור איתכם קשר. לרוב מצרפים גם קישור ללינדקאין או לינקטרי, אם יש, ואם זה מרגיש רלוונטי.

כמו שציינתי, זה מרגיש להם שזה מידע מאוד אישי. יש עניין תרבותי מאוד גדול, במיולד בקנדה, אם לא חלקת משהו מעצמך הם לרוב לא ישאלו אותך דברים כמו איך אתה מגדיר את עצמך, מצב משפחתי, מספר ילדים, ועוד. זה מאחר והתרבות מאוד מגוננת על הפרטיות של האדם האחר, ובמיוחד על העובדים. שאלות מסוג זה נחשבות מאוד פולשניות, בטח בשלב הגיוס, ומספקות מידע שאינו רלוונטי עבור המגייס או המשרה.

ניסיון זה שם המשחק

בעוד שבארץ נהוג לכתוב את תחומי האחריות "שירות לקוחות", "עבודה מול ספקים" וכדומה, בצפון אמריקה מצפים לראות את ה"תכלס" – מה עשית בפועל, כמה זמן, הצגה כמותית של פרויקטים או מקרים שבהם הצטיינת או פתרת, כמו "מעל 60 שאילתות ביום...", "לקחתי חלק בלמעלה מעשרה פרויקטים שנתיים...".

בנוסף, נהוג לכתוב בתחילת קורות החיים טקסט קצר המתאר אתכם בפן המקצועי, מעין סקירה כללית. בחלק זה אתם מדגישים את האופי המקצועי שלכם, לכן רצוי שהוא יהיה כמה שיותר קרוב לתיאור המשרה, כדי שהמעסיק יוכל להתרשם מיד אם יש בכלל סיבה להמשיך לקרוא את קורות החיים שלכם או לא.

מיד אחרי נהוג לכתוב את "הכותרות", Highlights של קורות החיים, הפעם בנקודות. גירסא יותר מצומצמת שמשלבת את הסקירה הכללית ואת הניסיון התעסוקתי שלכם. מבנה זה אולי נראה לנו זניח, אבל עבור מגייס שרואה עשרות קורות חיים ביום נדרשות בין 6 ל-10 שניות להחליט אם קורות החיים שלכם רלוונטים. לכן הרושם הראשוני חשוב מאוד.

מה שנשאר (בחוץ)

ישנם חלקים בקורות החיים בישראל שברורים לנו, אבל בשווקים אחרים הם לא רלוונטים ואף מוזרים. כבר דיברנו על גיל ומצב משפחתי, אבל יש חלקים שלמים שרצוי להשאיר בחוץ כאשר מתרגמים את קורות החיים לשוק האמריקאי. למשל, השירות הצבאי. זה לא עניין פוליטי, זה עניין של פרקטיקה. בישראל מאוד חשוב למעסיקים שעשית שירות צבאי, בכל מקום אחר זה לא משנה להם. אלא אם כן התפקיד שמילאת בצבא רלוונטי לניסיון התעסוקתי שלך – עדיף להשאיר אותו "במגירה".

דבר נוסף שנהוג לעשות הוא להציג את הניסיון התעסוקתי לפי סדר הרלוונטיות שלו למשרה ולאו דווקא הסדר הכרונולוגי שלו. בעוד שזה יכול להיות קצת מבלבל, מעסיקים מעריכים את הסידור הזה מראש ויכולים לשפוט יותר מהר את הניסיון התעסוקתי שתואם למשרה, מאשר לעבור על כל קורות החיים לפני שהם מגיעים לחלק שתואם להם.

חשוב גם להכיר את התחום במדינת המקור, ללמוד את המינוחים הנפוצים בתחום שלכם ושקשורים למשרה אליהם אתם מגישים. כך תוכלו להתאים את קורות החיים ה"חדשים" שלכם באופן יותר אופטימלי לשוק החדש. מצאו דרכים מקוריות (אך אמיתיות) להטמיע את המושגים הללו בתוך קורות החיים המתורגמים שלכם, על מנת שיהיה להם סיכוי לעבור את שלבי הסינון הראשוניים ולהמשיך הלאה.

כמו המקומיים

בסופו של דבר, קורות חיים לשוק האמריקאי או הקנדי הם הרבה יותר מתרגום של מסמך מעברית לאנגלית. מדובר בהתאמה של המבנה, התוכן ואפילו דרך ההצגה למה שמגייסים באותו שוק רגילים ומצפים לראות. לפעמים דווקא השינויים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל.

חשוב לזכור שאין נוסחה אחת שמתאימה לכל משרה. ככל שתשקיעו יותר בהתאמת קורות החיים למשרה הספציפית ולשוק שאליו אתם פונים, כך תגדילו את הסיכוי לעבור את שלבי הסינון הראשוניים ולהגיע לראיון עבודה.

לפני שאתם שולחים את קורות החיים המתורגמים שלכם, שאלו את עצמכם שאלה פשוטה: האם הם נראים כמו קורות חיים שנכתבו בישראל ותורגמו לאנגלית, או כמו קורות חיים שנכתבו מלכתחילה עבור מעסיק בצפון אמריקה? במקרים רבים, התשובה לשאלה הזאת היא זו שתקבע אם קורות החיים שלכם ימשיכו לשלב הבא.